מהלך הכנס

יום ד’ 28.5      

16:00-15:30 – דברי פתיחה

 17:45-16:00 מושב 1: שאלה של שקיפות – על הבטחת הטכנולוגיה לחופש ולביטחון

החזון של האינטרנט, ואף המיתוס של האינטרנט קשורים בשקיפות, הנגשה ודמוקרטיזציה של המידע. ויקיליקס ופרשת סנודן ומאנינג ברמה העולמית; חשיפת שאול גנון כ”בכיר בקהילה הגאה” בפרשת הבר נוער, התחקיר של הבלוגר אישתון על ההתאבדויות בצה”ל ואפילו התפוצצותה של פרשת עמנואל רוזן בזירה המקומית, מצביעים כולם על שינוי חוקי המשחק. לכאורה, הטכנולוגיה החדשה מפרקת את המונופול שהיה עד כה לעורכי החדשות והעיתונים שקבעו מהו המידע שיגיע לציבור ובאיזה אופן יוצג מידע זה. לא זו אף זו, “האביב הערבי” והמחאה של קיץ 2011 הוכיחו שהאינטרנט בכלל והרשתות החברתיות בפרט מאפשרות התארגנות חברתית ושינוע של רבבות סביב רעיון מסוים.

אך בעוד שעל פניו האינטרנט מאפשר גישה בלתי אמצעית אל מידע רגיש וסודי ככל שיהיה, בפועל את שומרי הסף המסורתיים של המידע, מחליפים אלגוריתמים הקובעים מהי האינפורמציה הנגישה לכל אחד ובאיזו מידה הוא נחשף לאינפורמציה זו.  הרשתות החברתית ומנועי החיפוש אוספים עלינו מידע שבעזרתו הם “לומדים” את העדפותינו, ודואגים להציג בפנינו רק את מה שמבחינה סטטיסטית אמור לעניין אותנו. יתרה מזאת, הם אף קובעים כיצד נראה כל אחד מאיתנו ברשת. האלגוריתם מגדיר את מרחב המחיה ואת חופש הפעולה של המשתמש ואת מרחב הפרטיות שלו.  כלומר, מאחורי האשליה של גישה חופשית למידע מסתתר מנגנון שמצמצם את סוג האינפורמציה איתה בא במגע כל אחד מאיתנו, אך בניגוד לעריכה העיתונאית הגלויה, המושפעת משיקולי אידאולוגיה אנושיים הניתנים לשחזור, הרי שפעולת סינון המידע האוטומטית מתרחשת מאחורי הקלעים ובצורה בלתי מורגשת. האלגוריתם מייצר לכל משתמש סביבת גלישה מותאמת אישית וסטרילית, המנטרלת את הכוח הפוליטי של כל אחד מאיתנו. בעוד הוא מנגיש לנו מידע מסונן וחלקי, האלגוריתם לא מפסיק לאסוף מידע על כל אחד ואחד מאיתנו, עד כדי כך שבמובנים מסויימים, הפילטר האלוגריתמי יודע עלינו יותר ממה שאנחנו יודעים על עצמנו. 

 דוברים:
צילה חסין (missdata) – סדר זה למכונות. יחי הבלגן!
קרין נהון – שקיפות כחרב המשנה כללי משחק
מושון זר אביב – Obfuscation vs. Big Data
דרור שליו – מנהל אגף חירום וביטחון בעיריית חולון

מנחה: דב אלפון

 19:45-18:00 מושב 2: מהר יותר – השפעת זמן אמת על תהליכים פוליטיים

בספרו פצצת המידע טוען פול ויליריו שהתרבות הדיגיטלית החליפה את הזמן הכרונולוגי ב-“Real-time”, זמן שהוא קבוע קוסמולוגי, מהירות האור. ה-real-time הוא מיידי, הוא אינו מותיר מקום לתהליכים ולתהיות. כשהכל מתחולל בעת ובעונה אחת, לא נשאר מקום לפתח זיכרון תרבותי, כל מה שקורה נשכח ברגע ההתרחשות עצמו. מהן ההשלכות הפוליטיות של הווה מתמשך בלי עבר ללמוד ממנו ובלי יכולת לתכנן לעתיד? האם האיזונים והבלמים הקיימים מספיקים כדי לתחזק את המערכת הפוליטית? האם יש צורך לשכלל אותם או שמא צריך להחליף את כל השיטה?

דוברים:
ענת בן דוד – פרגמטיזם טכנולוגי וריבונות דיגיטלית: גבולות 1967 ברשת
ליה נירגד – גבולות הגזרה
טל מסינג יואב ליפשיץ – פוליטיקה ללא זמן לזמן ללא פוליטיקה
עופרי רביב – על הפער בין נתונים לבין לדעת להשפיע

מנחה: מושון זר אביב

 21:45-20:00 מושב 3: מפס הייצור לפס הרחב – השפעת הטכנולוגיה על שוק העבודה 

בעוד הרשת מוצגת בדרך כלל כפלטפורמה טכנולוגית לצמיחה כלכלית, נשמעים כיום יותר ויותר קולות הטוענים שטכנולוגיית הרשת איננה ניטרלית ולמעשה היא משרתת אידיאולוגיה ניאו-ליברלית קיצונית. ג’רון לנייר, בספרוWho Owns the Future? טוען שתעשיית האינטרנט היא זו שהביאה להרס מעמד הביניים. שכן חברות האינטרנט הגדולות אינן מייצרות שום ערך חדש, אלא שאת הונן הגדול הן עושות מאיסוף מידע על המשתמשים. חשוב להדגיש שגם אם בתחילת דרכן לא זו היתה מטרת החברות הללו, הרי שבסופו של דבר הן לא החליפו את מנגנוני הכלכלה הקיימים אלא השתלבו בהם.

תעשיית האינטרנט הביאה גם לשינוי בתנאי התעסוקה, מביטחון תעסוקתי וזכויות המעוגנות בחוזים קיבוציים שהיו מקובלים בכלכלה הקיינסינית, הנהיגה תעשיית האינטרנט את החוזים האישיים וויתרה על הביטחון התעסוקתי בשם הגמישות וחופש היצירה. אך מעבר למעטה התוכן החינמי ולאפשרויות הקוד הפתוח הרבות, הטכנולוגיה, כאמור, משרתת את מנגנוני הכוח הקיימים ובמקום להקל על הניצול, מחריפה אותו. אחת הפרקטיקות המשמשות את התעשייה היא מיקור המונים (crowd sourcing) כלומר מעבר מעבודה של אנשי מקצוע שמקבלים תגמול הולם לעבודתם, לעבודה לפי פרויקט של חובבים שלרוב יסכימו לעשות את העבודה בשכר נמוך ואף בחינם.   
עם זאת, מאפשרת הרשת התארגנויות והתאגדויות עובדים וכן מימון המונים והלוואות המונים (kickstarter, kiva).                  

דוברים:
ערן פישר – מפורד עד גוגל: טכנולוגיה ועבודה בקפיטליזם
ליאור זלמנסון – הנחות לחברים בלבד
תהל פרוש – על העבודה
עידו קינן – שוֹק מהעבודה

מנחה: ניר נאדר

 יום ה׳ 29.5

18:30-16:30 מושב 4: סובייקט, שפה וטכנולוגיה –  על החיים במרחב ללא גוף

אחת המטאפורות המארגנות המשמעותיות ביותר בעשורים האחרונים היא מטאפורת המוח האנושי כמחשב, או במילותיו של סרל:

Because we can design computers that follow rules when they process information, and because apparently human beings also follow rules when they think, then [some argue that] there is some unitary sense in which the brain and the computer are functioning in a similar―and indeed maybe the same―fashion.

תפישה זו מנחה את חקר הבינה המלאכותית וממנה נובעת האמונה שאפשר יהיה לעצב בסופו של דבר מחשב אינטליגנטי, המדמה יכולות חשיבה אנושיות. את התנאים להצלחה במפעל זה ניסח המדען אלן טיורינג בשנת 1950 במבחן הנושא את שמו. על פי מבחן טיורינג, מכונה תחשב לבעלת אינטליגנציה כאשר אדם שישוחח בשפה טבעית עמה ועם אדם נוסף לא יוכל לזהות על סמך השיחה בלבד מי הוא האדם ומי המכונה.

אחד הניסיונות הראשונים לבניית תוכנה שמעבדת שפה טבעית נקרא אלייזה. תוכנת אלייזה דימתה פסיכולוגית שניהלה דיאלוג עם מטופל.

כיום, כחמישים שנה אחרי פיתוח אלייזה, אנחנו חיים בעולם בו חלק ניכר מהתקשורת היומיומית של רובנו נעשית בהתכתבות בתיווך טכנולוגי, באסאמסים, בסטטוסים ובתוכנות מסנג’ר. האם לצורת תקשורת זו יש השפעה על הוויתנו ואם כן מה היא? האם אלייזה יכולה להציע פתרון תרפויטי אמיתי? האם מפגש מתווך טכנולוגיה יכול להחליף מפגש בלתי אמצעי? 

דוברים:
ורד אשבורן – מהאחר לאחד בעידן הרשת
Batt-Girl – החדר האינטימי שלה 
כרמל וייסמן – עקרון ההכבדה על הצומי: תקשורת אינטימית באוקיאנוס המידע
ערן הדס – Source_Code = New Lingua_Franca 
עדי להב – אובדנות ושני הפנים של האינטרנט

מנחה: נועם יורן

בין שני המושבים יערך פרפורמנס: “או אי א” מאת ציון אברהם חזן

20:45-19:00 מושב 5: אלוף בטלות*- על דחיינות ויעילות בעידן הטכנולוגי

תרבות האינטרנט, המחשבים הנישאים והטלפונים הניידים יצרו מצב של טשטוש גבולות בין פנאי ועבודה. בשם היעילות אנחנו עונים על אימיילים הקשורים בעבודה מהבית ולוקחים איתנו את המחשב לחופשה. בשם היעילות פותחו שיטות  לייף האקינג שונות שמטרתן לקצר ולייעל תהליכים יומיומיים בסביבה עתירת מידע, גם תנועת ה-quantified self מנצלת את הטכנולוגיה כדי לכמת ולמדוד אספקטים שונים בחיי היומיום על מנת לייעל אותם. בבסיס גישות אלה עומדת התפישה שהחיים הם משאב שצריך לנצל. מנגד, משמשים אותם מכשירים שאמורים להפוך אותנו ליעילים יותר, כגורם העיקרי לדחיינות. ביחוד כשכמעט כל מכשיר טלפון משמש כפלטפורמה למשחקים, קריאה, צפייה ובידור. האם הדחיינות היא הפרעה שיש למגר, או אולי מדובר באסטרטגיה להתמודדות עם הדרישה הבלתי פוסקת להתייעלות?

*השם שאול מכותרת ספרו של טום הודג׳קינסון בתרגום יניב פרקש

דוברים:
שמואל מילר – על דחיינות, יעילות וטכנולוגיה
ניעה ארליך – ‫דחיה, למידה ואמון במשחקים תיעודיים
עידו אמין – הדחיינות מתחילה בתוכי
שי נצר – נתקו אותי – על הקושי והסיפוק שבדיאטה דיגיטלית

מנחה: נועה שובל

21:15-21:00 – דברי סיכום